* * * * *

 תמונות מההרצאה

* * * * *

סדרת מפגשי הכרות עם ה -  Disability Studies

דף מושגי יסוד בלימודי נח"ות –

נכות, חברה ותרבות

דף מושגי יסוד בלימודי נח"ות נכתב מטעם המרכז לחיים עצמאיים על ידי:
יואל ליאון, מיכל טבקמן, דפנה כהנא ונילי ברויאר.

פרוייקט לימודי נח"ות נועד לפיתוח, שימור וחיזוק הקשר בין לימודי נח"ות לבין השטח ואקטיביסטים נכים בישראל.

לימודי נח"ות – נכות, חברה  ותרבות (disability studies)

תחום לימודים ומחקר אקדמי-ביקורתי אשר בוחן את הנכות, לסוגיה השונים, כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית. לימודי נח"ות הנם שדה בין-תחומי, מגוון ומתפתח, אשר צמח בתנועות הנכים בעולם (בייחוד באנגליה ובארה"ב), בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים. 

בישראל של היום, אקטיביסטים, אנשי מחקר ואנשי מקצוע מתחילים לגלות עניין בתחום ועדיין לא סוכם כיצד יתורגם לעברית השם: ”Disability Studies“. לימודי נח"ות, כראשי תיבות של "נכות, חברה ותרבות", הנה הצעה* אשר מדגישה כי הנחיתות והשוליות החברתית של אנשים נכים הנן תוצר של דיכוי והפלייה מתמשכת.

המודל הרפואי - אינדיבידואלי של נכות

אנשי מקצוע מתחומי הסיעוד והרפואה, הגדירו את הנכות כבעיה רפואית ופתולוגית של האדם, המצריכה תיקון. המודל מתמקד בלקות ובמגבלות התפקודיות של הנכה, בהשוואה ליכולות שנחשבות בחברה כנורמטיביות. תפקידם של  אנשי המקצוע הוא בשיפור המצב הפיסי של הנכה ובשיקומו כך שיסתגל לתנאי הסביבה הקיימים. פעמים רבות גישה זו היא פטרונית ומתייחסת לנכים כמי שראויים להתחשבות מתוך חסד ורחמים.

 המודל החברתי של נכות

 כחלופה למודל הרפואי – אינדיבידואלי של אנשי המקצוע, עוצב המודל החברתי על ידי נכים פעילי זכויות, אשר הגדירו את החברה כמקור הבעיה. ניצניו של המודל החברתי נראו כבר בסוף שנות ה- 60 והמונח הוטבע לראשונה ב- 1983 על ידי Mike Oliver, אדם נכה בעצמו. נקודת המוצא בגישה זו היא בהפרדה בין הלקות הרפואית לבין החברה המציבה מחסומים להשתלבות, למשל בהעדר נגישות פיזית ובהפניה למסגרות חינוך ודיור נפרדות, ופוגעת במימוש הפוטנציאל האישי של אנשים נכים. לפיכך, לא האדם הנכה הוא שצריך להתרפא אלא החברה שאינה מצליחה לקבל שונות.

הבנייה חברתית

תהליך בו חברה או קבוצה מסוימת מעצבות מציאות, הנשענת על תפיסות תרבותיות. לפי גישה סוציולוגית זו, הדברים שאנחנו רואים כמצב קיים אינן עובדות אובייקטיביות אלא תוצאה של פרשנות ואופני חשיבה מקובלים, וכי בהקשרים שונים דבר עשוי לקבל משמעות שונה. התפיסה של הבנייה חברתית נועדה לערער על הדרך בה אנו תופסים את המציאות כ"מובנת מאליה" וכ"טבעית", ולעורר מחדש שאלות על הנחות המוצא הבסיסיות הקיימות בחברה (כמו, שאדם צריך ללכת על שתי רגליים).

 נורמה ונורמאלי

נורמה מהווה עקרון חברתי, הקובע את ההתנהגויות ודרכי החשיבה הראויות והמקובלות, ואת אלה הפסולות בחברה מסוימת. נורמה אינה בהכרח חוק משפטי או כלל שאין עוררין עליו, והיא תלוית הקשר. משמע, מה שבחברה מסוימת הוא נורמטיבי, לא בהכרח נורמטיבי בחברה אחרת.

ההנחה הנפוצה היא שתפיסה נורמטיבית הייתה קיימת מאז ומעולם, אולם למעשה המילה "נורמאלי" הגיעה לשפה האנגלית רק בשנת 1840, ומה שקדם לתפיסת הנורמאליות הוא המושג של "האידיאל". "הגוף האידיאלי" מבוסס על הגוף האלוהי ולכן הוא אינו בר השגה באופן מושלם על ידי האדם. עצם הגדרתו כאידיאל מונעת ממנו להתקיים בעולם הזה ולפיכך תרבויות שמקדשות את הנשגב אינן דורשות מחבריהן להיות בעלי "גוף אידיאלי". ה"גוף הנורמאלי", לעומת זאת, הוא תוצר של חשיבה סטטיסטית המייצרת את המקובל כממוצע מספרי וגוררת ציפייה של הגשמת הנורמאליות על ידי הכלל. על פי תפיסה זו, מי שמצוי בקצוות צורת הפעמון הסטטיסטי מדורג במקום חריג, לא נורמאלי ונחות יותר.

 סטיגמה

במקור, השתמשו היוונים במונח כדי לתאר סימני-היכר אשר נהגו לתת בגופם של עבדים ושל אנשים שפשעו או בגדו. באמצעות אותם סימנים גופניים גלויים לעין, ניתן היה לזהות את שחטאו ולהוקיע אותם מהכלל. הסוציולוגים כיום מתייחסים לסטיגמה בהקשר רחב הרבה יותר כך שיכיל סוגים שונים של חרפה. אנשים, שהחברה מזהה אותם כשונים בצורה בלתי רצויה, מתויגים על ידה כבעלי סטיגמה. התיוג יוצר העצמה של המאפיין הבלתי לגיטימי ומחיקה של מרכיבים אחרים בזהות. כתוצאה מכך, ערכם של אנשים שתויגו כבעלי סטיגמה מופחת ואנושיותם מעורערת. הם עשויים לעורר תגובות של מבוכה או רתיעה ולחוות צורות שונות של הפלייה ודיכוי. בעל הסטיגמה יכול לפעול ולהגיב במפגשים שונים באופנים שונים, למשל: הסתרה של סימנים גופניים המעידים על חריגות במפגשים מזדמנים, או התייחסות ישירה לחריגות, למשל באמצעות הומור, בסביבה מוכרת ובטוחה.

* את ההצעה לשם "לימודי נח"ות – נכות, חברה ותרבות" כתרגום עברי ל- Disability Studies נתנה נילי ברויאר (נובמבר, 2007).

נשמח לקבל תגובות, שאלות, הערות והצעות לדף המושגים.

תגובותיכם ניתן לשלוח לכתובת האי-מייל: cil_nili@012.net.il